סטארטאפים בתחום האקלים פועלים בתוך יקום שווקים צפוף, מהתקנות סולאריות על גגות בלאגוס ועד מתקני סילוק פחמן בערבות קנדה. כדי למפות את היקום הזה צריך להשוות מגזרים זה לצד זה, כך שמייסדים ומשקיעים מוקדמים יראו היכן הון, מדיניות ולקוחות באמת נפגשים. Foundation עוקבת אחרי הדפוסים האלה כי הגיאוגרפיה עדיין קובעת אילו מיזמים מצליחים להתרחב ואילו נתקעים.
המאמר מציג דרך מעשית למקם רעיונות אקלים על רשת גלובלית. הוא נמנע מזargon מיותר, ומראה איך אותו מגזר באזור אחד יכול להיראות שונה לחלוטין מתאומו במקום אחר. מי שמחפש הקשר עמוק יותר לגבי הון יכול לעבור אחר כך בארכיון השקעות בטכנולוגיה ולזהות דפוסים קשורים.
אחסון אנרגיה מול לכידה ישירה מהאוויר
חבילות סוללות לאחסון ברשת מושכות יותר צ׳קים בשלב הסיד בקליפורניה ובדרום קוריאה מאשר בכל מקום אחר. מתקני לכידה ישירה מהאוויר, לעומת זאת, עדיין מתרכזים ליד אנרגיה מתחדשת זולה באיסלנד, בטקסס ובחלקים מאוסטרליה. ההבדל אינו רק בשלות טכנולוגית. חברות אחסון יכולות למכור קילוואט־שעה כבר מחר; חברות לכידה מוכרות טונות קבועות שקונים רוכשים רק תחת כללי אימות מחמירים.
מייסדים נוטים להמעיט בחשיבות חוזי הרכישה מראש שהופכים אחסון לבנקבילי, ולהפריז בשווקי פחמן וולונטריים שמחזיקים את הלכידה מעל המים. תרגיל מיפוי טוב מתחיל בוודאות הכנסה, לא באלגנטיות מדעית. צוותים שמתעלמים מהפער הזה שורפים מזומנים במרדף אחרי שווקים שעדיין אינם קיימים בהיקף מסחרי.
נתוני השוואה גלובליים משולחן ה־OECD לעסקים קטנים ויזמות מראים שחברות אקלים קטנות באזורים עם תמיכת מדיניות חזקה מגדילות כוח אדם פי שלושה מהר יותר מעמיתות בשווקים טכנולוגיים טהורים. הפער בולט במיוחד כשמציבים חומרת אחסון מול חומרת לכידה על אותו תרשים.
מסדרונות תחבורה נקייה שחוצים גבולות
דו־גלגלי חשמלי שולט בלוגיסטיקת הקילומטר האחרון בהודו ובדרום־מזרח אסיה, בעוד ציי משאיות כבדים באיחוד האירופי רודפים אחרי פיילוטים של מימן. אותו תווית מגזר, תחבורה נקייה, מסתירה שני יקומים כמעט נפרדים. המיפוי דורש להסתכל על צפיפות טעינה, סובסידיות דלק ומגבלות משקל בכביש, ולא רק על כימיה של סוללות.
ערים באמריקה הלטינית קופצות בין שני המודלים, בהתאם לשאלה אם ציים עירוניים או מפעילים לא־פורמליים מניעים את הביקוש. מייסד ששולח קטנועים לבוגוטה מתמודד עם כלכלת יחידה שונה ממי שמוכר מערכות תאי דלק לאוטובאנים בגרמניה. השוואה חוצת גבולות מחייבת מבט כנה על מי משלם את החשבון וכמה זמן נמשך מחזור המכירה.
מי שבוחן הקצאת הון יכול גם לעיין באוריינות כלכלת יחידה בשלב הסיד: השוואת שווקים גלובלית כדי לראות איך הבדלי התחבורה האלה מתורגמים לקצב שריפת מזומנים ולצורכי מסלול טיסה.
מים ומזון תחת לחץ אקלימי
סטארטאפים להתפלת מים משגשגים במקומות שבהם תעריפי המים כבר מכסים את עלות האנרגיה, בעיקר במזרח התיכון ובחלקים מקליפורניה. כלי השקיה מדויקת, לעומת זאת, מוצאים לקוחות בחוות קטנות באפריקה ובשטחים רחבים באוסטרליה כי הם מקטינים בזבוז דשן ולא יוצרים מים חדשים. שני התחומים נכנסים תחת טכנולוגיות אקלים, אך עונים על אותות מחיר שונים לחלוטין.
מיפוי היקום כאן מתחיל בדירוג שווקים לפי מדד מחסור במים, ואז לפי נכונות לשלם על יעילות. אזורים עם מים חינם או מסובסדים בכבדות כמעט לא תומכים בחומרה שמבטיחה חיסכון. אזורים שכבר מתמחרים מים באופן ריאלי הופכים לאימוץ מוקדם כמעט בן לילה.
יחידת החדשנות של הבנק העולמי מפרסמת עדכונים שוטפים על עקומות האימוץ האלה, ומספקת למייסדים בדיקה חיצונית חינמית מול מפות השוק שלהם.
שוקי פחמן ושכבת המדיניות
שוקי ציות באיחוד האירופי ובסין יוצרים ביקוש צפוי לקרדיטי סילוק והפחתה מסוימים. שווקים וולונטריים בצפון אמריקה גדולים יותר בכותרות הדולריות, אך מפוצלים בהרבה. סטארטאפ שיכול למכור רק לסכמות וולונטריות מתמודד עם תנודתיות מחירים שמוכרי ציות כמעט לא פוגשים.
לכן מיפוי מגזרים מתייחס למדיניות כציר שווה ערך למוכנות טכנולוגית. צוותים שמתעלמים מהציר הזה מציגים לעיתים את אותו מוצר לקונים שפועלים תחת כללים הפוכים. התוצאה: נסיעות מבוזבזות וגיליונות תנאים שלא מתאימים.
Foundation עוקבת מקרוב אחרי האופן שבו תוכניות שיקום מעצבות מחדש את השכבות האלה. שוק השיקום באוקראינה היא דוגמה חיה שבה כללי חשבונאות פחמן עדיין נכתבים, וכניסה מוקדמת עדיין יכולה להשפיע על התקנים.
חומרה מול תוכנה בתוך טכנולוגיות אקלים
תוכנה לאופטימיזציית אנרגיה מתרחבת עם עלויות ענן ויכולה לצאת לדרך כמעט מכל עיר עם פס רחב יציב. חומרה פיזית למשאבות חום או לאלקטרוליזרים דורשת מפעלים, מעבדות הסמכה ורשת חלקי חילוף. מיפוי יקום המגזר מחייב להפריד בין שני המסלולים מוקדם, כי צורכי ההון והאילוצים הגיאוגרפיים מתפצלים מיד.
צפיפות פטנטים היא פרוקסי שימושי. רישומים שמעקב אחריהם משרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארה״ב מראים אשכולות חומרה סביב חגורות ייצור קיימות, ואשכולות תוכנה סביב מרכזי כישרון. מייסדים שמתייחסים לשניהם כאל ״קליימט־טק״ זהה בוחרים לעיתים את העיר הלא נכונה למשרד הראשון.
הימורי אנשים מוקדמים חשובים יותר ממיקום המשרד כשהצוות עדיין מתגבש. הגישה של Foundation מופיעה בלמה אנחנו משקיעים באנשים לפני שיש להם חברה, שמסביר איך מעריכים כישרון עוד לפני שקיימת ישות משפטית.
צפיפות מימון אזורית ומשיכת כישרונות
מדינות נורדיות מכות מעל משקל האוכלוסייה שלהן בדולרי הון סיכון לאקלים לכל מייסד. דרום־מזרח אסיה מושכת צ׳קים גדולים יותר בערך מוחלט, אך מפזרת אותם על פני הרבה יותר צוותים. מיפוי צפיפות מימון לנפש מול נפח מוחלט חושף היכן התחרות על כישרון הכי חריפה והיכן ההון עדיין מוקצה בחסר.
עבודת אקלים הסמוכה לביוטק, כמו מיקרובים מהונדסים לפחמן בקרקע, פועלת לפי שעון בדיקת נאותות שונה לחלוטין מחומרה טהורה. מקצים שמשווים ערים יכולים לעיין בלוחות זמנים לבדיקת נאותות ביוטק למשקיעים מוקדמים: ניתוח זוגות ערים כדי לראות איך השעונים האלה משתנים בין בוסטון לסינגפור.
נתוני מאקרו מתוך פרסומי קרן המטבע הבינלאומית מראים בנוסף איך סיכון מטבע ורמות חוב ריבוני משנים את העלות האמיתית של חבילות שכר מקומיות, שכבה שנוטים להתעלם ממנה במפות מגזר.
בניית רשת השוואה מעשית למייסדים ולמשקיעים
התחילו ממטריצה ריקה: מגזרי אקלים מרכזיים לאורך צד אחד, ואזורים לאורך הצד השני. מלאו כל תא בשלושה מספרים בלבד: שוק בר־השגה משוער, גודל צ׳ק סיד ממוצע, ומספר לקוחות פעילים שכבר משלמים. מפת החום שמתקבלת מדגישה מיד תאים ריקים שנראים מושכים אך חסרים בהם קונים או הון.
עדכנו את הרשת מדי רבעון, לא פעם בשנה. זעזועי מדיניות והודעות רכישה מראש יכולים להפוך תא מאדום לירוק בתוך עונה אחת. צוותים שמתייחסים למפה כמסמך חי נמנעים מהמלכודת הנפוצה של מרדף אחרי המגזר החם של אשתקד באזור שכבר התקרר.
מי שבונה מפה כזו בפעם הראשונה יכול למצוא תשובות תהליכיות בשאלות נפוצות, ואחר כך לבחון כלי הקצאה תחת למשקיעים.
מיפוי יקום המגזרים אינו מסתיים לעולם. שוקי האקלים ממשיכים להתרחב לפינות חדשות, בעוד תת־מגזרים ותיקים מתכנסים. המייסדים ששומרים על מפות עדכניות וכנות מעניקים לעצמם את התמונה הברורה ביותר של היכן עדיין אפשר לבנות חברות עמידות.
ערך נצחי. מורשת לנצח.
